עבירות סמים לחיילים

חיילי צה"ל המבצעים עבירות סמים יכולים לעמוד לדין בבית משפט אזרחי, או בבתי הדין הצבאיים. כאשר המדובר בחיילי חובה, או בחיילי מילואים בשירות מילואים פעיל, לצבא עניין רב להעמיד את החיילים לדין במערכת הצבאית.

הגורם המוסמך להעביר את הדיון למערכת האזרחית (כאשר הזיקה לעבירה היא אזרחית) הוא היועץ המשפטי לממשלה, ככלל עבירות אילו ידונו בבתי דין צבאיים גם כאשר מדובר בשימוש ב"נסיבות אזרחיות", היינו, מחוץ ליחידה הצבאית, ושלא בשעות הפעילות, עדיין נחשב שימוש זה כשימוש אשר יש לו זיקה לצבא.מאחר ומדובר בחייל קיים פער בין היחס של המערכת הצבאית למערכת האזרחית כאשר המערכת הצבאית מחמירה יותר. תיקים רבים אשר נסגרים במשטרה ללא המשיך חקירה לעומתם בצבא יעמדו החיילים לדין. ובגין ישפטו לתקופות מאסר. ואף ישלל רשיונו הצבאי והאזרחי.

הפגיעה בחייל הינה מעצר החייל שיכול לעתים להגיע למעצר עד תום ההליכים, פגיעה בסיווגו הבטחוני של החייל. הרשעה בעבירות סמים גוררת רישום פלילי. ישנם מיקרים בהם החייל ישוחרר מהצבא, לאחר דיון בעניינו בוועדה הקרויה "ועדת סמים". בוועדה זו, רשאי חייל המעוניין בכך להיות מיוצג על ידי עורך-דין, ואף להביא המלצות וחוות דעת על מנת לנסות ולשכנע את הוועדה כי הוא יכול להמשיך ולשרת בצבא.

הסנגור יכול בעיסקת טיעון להחליף את סעיף העבירה שאין בצידה רישום פלילי כמו לדוגמא בעבירות של עריקות שניתן להמירה לעיתים לעברה של התנהגות מבישה ובכך להימנע מרישום פלילי. כמובן שינתן לעשות זאת רק בנסיבות ובתנאים מתאימים. הענישה בעבירות סמים תכלול במרבית המקרים מאסר בפועל, מאסר על תנאי, הורדה לדרגת טוראי, ושלילת רשיון נהיגה צבאי ואזרחי.

 

שיקולים לקולא (להקלה בעונש):

1.עולים חדשים, חיילים חדשים (שטרם הפנימו את ערכי הצבא).
2. שירות צבאי תקין עד לעבירה.
3. התנהגות לא ראויה של גורמי החקירה וההעמדה לדין.
4. עונשם של נאשמים אחרים (אך לא אזרחים).
5. עונשים אחרים וצעדים פיקודיים שהוטלו על הנידון.
6. הבעת חרטה /הודאה.
7. נסיבות אישיות (רפואיות/כלכליות/משפחתיות) קשות.

 

שיקולים לחומרא (להחמרה בעונש):

1.תפקיד בצבא הדורש להיות בכוננות מתמדת.
2. אחריות פיקודית (מחייל שהינו מפקד מצפים ל"יותר").
3. שימושים נוספים במהלך תקופת תנאי.
4. שימוש ביחידה.
5. שימוש בפעילות מבצעית.
6. סם קשה.

הרישום הפלילי

בפסק הדין בעניין ברטלה, ביקר בית המשפט העליון את הפרקטיקה הנוצרת, לפיה נוצר רישום פלילי בגין הרשעה בעבירת סמים בבית דין צבאי, לרבות עבירה של שימוש חד-פעמי בסם מסוכן, ובעקבות פסק הדין, גובשה מדיניות הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) להמליץ לנשיא המדינה למחוק הרשעה פלילית בגין עבירות סמים "קלים", לאחר שלוש וחצי שנים ממועד ביצוע העבירה, או תוך שנה וחצי לאחר שחרור החייל, לפי המוקדם.
יצויין, כי על מדיניות זו הכריז הפצ"ר בפסק הדין בבית המשפט העליון בעניין אורנשטיין-זהבי.
יחד עם זאת, הפצ"ר אינו יוזם המלצות כאמור, אלא נוהג על פי מדיניות זו במידה ופונה המורשע בעבירת הסמים לנשיא המדינה בבקשת חנינה, בצירוף כל המסמכים הנדרשים.
לכל אזרח, יש גישה לרישום הפלילי, ולאחר התיישנות הרישום הפלילי לאחר 7 שנים, עדיין יש לגופים מסוימים גישה אל המידע. רק לאחר מחיקת הרישום הפלילי לאחר 10 שנים נוספות, יכולים גורמים ספורים בלבד (שב"כ, מוסד, וכו´) לגשת למידע זה.
הרישום הפלילי מונע קבלת רישיון לעסוק במקצועות מסוימים, הדורשים רישוי, כגון: עריכת-דין, רפואה, ביטוח, ראיית חשבון, ועוד.
כמו כן, מעסיקים רבים, ובפרט בעבודות הקשורות לביטחון ואבטחה, דורשים מסמך המוכיח כי לאדם השואף להתקבל אצלם לעבודה אין רישום פלילי.

היות ורישום פלילי מהווה כתם, המפריע לאנשים רבים אשר מעדו בשירותם הצבאי, להמשיך בחייהם האזרחיים התקינים, מומלץ מאוד לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה לאחר עבור התקופה האמורה לעיל.

לפגישת ייעוץ בנושא משפטים צבאיים פנה למשרד עורכי דין – ניצה כהן עוד היום בטל. 04-8626010 ונשמח לעמוד לשירותך!