ניצה כהן - משרד עורכי דין

מאמרים

דיני תעבורה

עורך דין תעבורה בחיפה

הנחיות לאחר תאונת דרכים

פלילי

נוער

צבאי

דיני משפחה

תביעות נזקי גוף

דיני מקרקעין

דיני עבודה

משפט אזרחי

הצלחות

ניצה כהן ממשרדי עורכי הדין לתעבורה בחיפה המבטיח והמוביל בארץ בתחום דיני התעבורה. 

המשרד מציע מגוון רחב של שירותים משפטיים בתחום התעבורה. 

הייחודיות של המשרד נעוצה בכך שצוות המשרד בעלי ניסיון רב בתחום התעבורה לצד הצלחות רבות.

מעצרים

פלילי


מעצרים

אתה יוצא לתומך לטיול ברחוב, כשלפתע ניידת משטרה עוצרת לצדך, ממנה יוצא שוטר ומבשר לך שאתה עצור בחשד לגניבה, אתה מהסס, מביט בשוטר ומבקש שיציג לך צו של שופט , השוטר מביט בך ומודיעך כי אין כל צורך בצו של שופט כדי לעוצרך ומבקש שתתלווה אליו…
מדובר בתרחיש די שכיח במחוזותינו לכן בא מאמר זה להפיג את העלטה סביב עניין המעצרים וסוגיהם.
להלן, כקליפת האגוז סגירת סוגי המעצרים:

מעצר שלא עפ"י צו שופט:

שוטר מוסמך עפ"י חוק לעצור ללא צו של שופט, אם יש לו "יסוד סביר לחשוד" שהאדם שמעצרו מתבקש עבר עבירה בת מעצר ואם התקיימה "עילת מעצר".
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו – 1996, מפורטת רשימה של עילות מעצר שבהתקיימן יכול שוטר להורות על מעצרו של אדם.
בין עילות המעצר המפורטות בחוק הנ"ל, קיימת, עילת אי התייצבות לחקירה במשטרה, עילת סכנה לשלום הציבור, עילת ביצוע עבירה בפני שוטר, שיבוש הליכי משפט ועוד.
על השוטר אשר עוצר את החשוד להביאו ללא דיחוי לתחנת המשטרה ולהעבירו לידי ה"קצין הממונה", היינו, לקצין החקירות בתחנה ובהעדרו למפקד התחנה או לקצין הממונה על התחנה, אותה שעה.
על אותו הקצין אשר מקבל את החשוד קיימת החובה לשוב ולבדוק את קיומה של עילת המעצר ובהעדרה יהא עליו להורות על שחרורו של העצור.
על המשטרה קיימת החובה להביא את העצור בהקדם האפשרי, תוך 24 שעות ממועד המעצר, לדיון בבית המשפט בפני שופט מעצרים, כשבאפשרותה להשהות את הבאתו של החשוד בפני השופט עד 48 שעות, במקרה של הליכי חקירה דחופים.

מעצר עפ"י צו שופט ("מעצר ימים")

בד"כ צו מסוג זה ניתן ע"י בית המשפט לאחר שהמשטרה פנתה בבקשה מתאימה לבית המשפט. הדיון בבית המשפט בבקשה למעצר ימים נערך בד"כ בהעדרו של החשוד.
לאחר שמיעת עמדת המשטרה ועיון בחומר הראייתי, יחליט בית המשפט להורות על מעצרו של החשוד או לשחררו בערובה או לשחררו אף ללא כל ערובה.
שופט אשר מחליט להורות על מעצרו של אדם, רשאי לעשות כן רק בהתקיים חשד סביר לכך שהחשוד עבר עבירה מסוג פשע או עוון וכי מתקיימות אחת מעילות המעצר להלן:

קיים יסוד סביר לחשש לפגיעה בביטחון המדינה.
קיים יסוד סביר לחשש לשיבוש מהלכי חקירה או משפט, התחמקות מחקירה וכיו"ב.
בית המשפט שוכנע כי צריך לנקוט בהליכי חקירה כשהחשוד נתון במעצר.
לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של ערובה שפגיעתה בחשוד פחותה.

כשהחליט ביהמ"ש על מעצרו של חשוד שלא בנוכחותו, קיימת החובה על המשטרה להביאו בפניו לא יאוחר מ- 24 שעות ממועד המעצר. במקרה בו ביהמ"ש החליט על מעצרו של חשוד בנוכחותו לא תעלה תקופת המעצר על 15 ימים.
בית המשפט רשאי להורות על הארכת המעצר מעת לעת לתקופות שלא יעלו על 15 ימים כשכל תקופת המעצר תהא מוגבלת ל- 30 ימים בלבד.
כל הערכת מעצר נוספת מעבר לכך טעונה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.
קיימים מקרים בהם העצור נתון במעצר מעבר ל- 75 ימים וטרם הוגש נגדו כתב אישום או אז צריכה המשטרה להגיש בקשה להארכת מעצר לבית המשפט העליון אשר מוסמך להורות על הארכת המעצר עד ל- 90 ימים כל פעם או להורות על שחרורו של החשוד בין אם בערובה ובין אם לאו.

מעצר עד תום ההליכים

קיים מצב בו מוגש כתב אישום כנגד הנאשם ובית המשפט רשאי להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. היינו, הנאשם מצוי במעצר, עד תום המשפט המתנהל נגדו.
בית המשפט יורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים לאחר שמצא ראיות לכאורה שיש בהן כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם וכי מתקיימת אחת מעילות המעצר המפורטות בחוק, כגון, שיבוש הליכי משפט, יסוד סביר לחשש לפגיעה בביטחון, אישום בעבירה המקימה חזקה לכאורה לסכנה בביטחון ועוד.