דיני משפחה

רשימת הנושאים:

נותנים ייצוג הן בביהמ"ש לענייני משפחה והן בביה"ד הרבני.

א. דיני משפחה

– נישואין אזרחיים
– הפרת הבטחת נישואין
– ידועים בציבור
– הסכמים: גירושין, ממון, חיים משותפים.
– גירושין, התרת נישואין
– משמורת: החזקת ילדים, הסדרי ראייה
– מזונות ילדים
– מזונות אישה
– חלוקת רכוש, איזון משאבים
– חטיפת ילדים
– אלימות במשפחה: צו הגנה
– אבהות
– מינוי אפוטרופוס

ב. דיני ירושה

– הכנת צוואות לסוגיהן
– צו קיום צוואה
– ירושה עפ"י דין
– ניהול עיזבון
– התנגדויות לצוואות

דיני משפחה:

1. ברצוני לפתוח בהליך גירושין, לאיזה בימ"ש יש הסמכות לדון בתביעה והיכן כדאי לי להגישה?
הסמכות נתונה הן לבימ"ש לענייני משפחה והן לביה"ד הרבני. בדרך כלל עדיף לנשים להגיש תביעתן בבימ"ש לענייני משפחה, אך לא תמיד ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו. כעקרון הערכאה שתידון בתיק היא הערכאה שאליה הוגשה התביעה ראשונה, מה שנקרא "מרוץ הסמכויות". תביעת הגירושין עצמה מתנהלת אך ורק בביה"ד הרבני.

2. ברצוני להתגרש מאשתי, האם אהיה חייב לשלם לה מזונות אישה?
במקרה זה בודקים תחילה האם אשתך עובדת, במידה וכן יש לבדוק האם משכורתה מספיקה לה על מנת ולהמשיך לחיות באותה רמת חיים שבה חייתם עד הגירושין. במקרה בו אשתך "מורדת" בך (בוגדת וכדו') הרי שהיא תאבד את זכותה למזונות.

3. בעלי איים עלי כי היה ואתגרש ממנו, ייקח ממני את ילדינו המשותפים, האם הדבר אפשרי?
במרבית המקרים, ובמיוחד אם הילדים קטנים עד גיל שש, חזקה שטובת הילדים להישאר עם אמם. במרביתהמקרים, ואם אין סיבה מיוחדת ויוצאת דופן, שירותי הרווחה ממליצים שהילדים יישארובמשמורת אמם. אם זאת יש להדגיש כי המגמה המתפתחת היום דוגלת יותר ויותר במשמורת משותפת, כלומר המשמורת תתחלק בצורה שווה בין שני ההורים.

4. מה זה משמורת משותפת?
משמורת משותפת הינה הסדר אחריות הורית לפיו שני ההורים הגרים בנפרד נוטלים חלק פעיל רצוף ומשמעותי בגידול ילדיהם המשותפים במגוון ההקשרים ההוריים הפונקציונליים (האכלה, ניחום, הלנה, הרדמה, הלבשה, החתלה, הכנת שיעורי בית וכדומה), תוך חלוקת זמני הורות שוויונית פחות או יותר, ומעורבות רבה מצד שניהם בכל המידע וההחלטות הנוגעות לילד.

5. בעלי נוהג בי באלימות. מה עליי לעשות?
ראשית, יש כמובן להגיש תלונה למשטרה. כמו-כן את יכולה להגיש בקשה לצו הגנה הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים ובכך להרחיק את בעלך מהבית. בצורה הגנה ניתן לכלול מספר איסורים כגון : איסור כניסה לבית המשותף, איסור החזקת נשק, איסור הטרדה וכד'.

חשוב לדעת כי צו שכזה יינתן רק במידה ובסמוך להגשת הבקשהבוצע מעשה האלימות או במידה והתנהגות בן המשפחה האלים מעלה סבירות כי הוא עלול לבצעמעשה אלימות בקרוב.
צו הגנה ניתן לתקופה של עד שלושה חודשים וניתן להאריכו מפעם לפעם עד לתקופה של חצי שנה.

6. אני ובן זוגי גרים ביחד, האם אנחנו נחשבים ידועים בציבור? אחרי כמה זמן?
מתברר שאין חוק שמגדיר זאת ובתי המשפט הם שמחליטים על פי שיקולים שונים. בני זוג יכולים לחיות בדירות נפרדות, לנהל חשבונות בנק נפרדים ועדיין להיחשב ידועים בציבור. ידועים בציבור זה מוסד זוגי בעל השפעות כלכליות מרחיקות לכת שלא כולם מודעים להן.

7. האם אני ובן זוגי יכולים להתחתן בישראל בנישואין אזרחיים? היכן נתגרש?
נישואים אזרחיים הנעשים בישראל אינם בעלי תוקף משפטי. בני זוג ששניהם יהודים יכולים להתחתן רק ברבנות. בני זוג שאינם יהודים או בני זוג שרק אחד מהם יהודי יכולים להתחתן בנישואים אזרחיים רק בחו"ל.
נישואין אזרחיים ניתן לערוך במדינות רבות, אך הקרובה שבהן היא קפריסין. בקפריסין נערכים נישואין בנוכחות ובהשתתפות בני הזוג, ע'י פקיד רישום בערים לימסול, ניקוסיה ולרנקה. יש לשהות מס´ ימים בקפריסין, ולאחר הטקס עצמו מקבל הזוג תעודת נישואין מאושרת כדין והנישואין נרשמים בארץ במשרד הפנים ובתעודת הזהות.
משרד הפנים מחוייב לרשום זוגות שהתחתנו בנישואים אזרחיים בחו"ל כנשואים בישראל.
לגבי הגירושין – אם מדובר בבני זוג יהודים – יתגרשו רק בביה"ד הרבני וזאת גם אם התחתנו בנישואים אזרחיים בחו"ל. כל יתר הזוגות יפנו לביהמ"ש לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואיהם.

8. מתי וכיצד אוכל להתמנות כאפוטרופוס על אבי ?
האפוטרופוס הוא גורם אשר ממונה ע"י בימ"ש לענייני משפחה להשגיח על קטין או בגיר, שאינו מסוגל לדאוג לעצמו אם לעניין גופו ואם לעניין רכושו או גם וגם . מבחינה משפטית, אפוטרופוס יכול להיות גוף כמו תאגיד סוציאלי, אדם פרטי, האפוטרופוס הכללי (אגף במשרד המשפטים הממונה על ידי המדינה). לגבי קשישים, ברוב המקרים מינוי אפוטרופוס יהיה עבור כאלו, אשר אינם מסוגלים לדאוג לעצמם בשל מחלות או מגבלות פיזיות שונות. לעומת זאת, ישנם מצבים בהם קשיש מרותק לביתו, אך הוא יכול לדאוג לרמת חיים סבירה, או שניתן לייפות את כוחו של חבר או בן משפחה ולהימנע ממינוי האפוטרופוס.
שיקולי בית המשפט הם טובת החסוי, והבטחה כי אותו אפוטרופוס לא ידאג לטובתו האישית על חשבון החסוי. גם אם בית המשפט מחליט על מינוי אפוטרופוס מדובר בתהליך ארוך. ראשית, יש להפנות את המקרה אל פקיד סעד, המביא המלצות, ורק לאחר מכן מתמנה האפוטרופוס באופן רשמי.

9. מזה זמן רב שאני רוצה להתגרש מבעלי אבל אני מפחדת שלא אסתדר לבד עם שני קטינים מבחינה כלכלית. האם בעלי מחויב לדאוג לי גם אם אחליט להתגרש?
על פי החוק החל במדינת ישראל, במקרים של גירושין בין בני זוג יהודים אשר יש להם ילדים, חייב האב להמשיך ולדאוג לכלכלתם של ילדיו. חובה זו אינה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב. גובה תשלום המזונות יקבע על ידי הרשות השופטת (בית הדין הרבני או בית המשפט לעניינימשפחה) בהתאם לצרכיהם של הילדים וללא כל קשר ליכולתו הכלכלית של אביהם.
בנוסף לכך ובמידה ואת עונה על התנאים את זכאית גם למזונות אישה וזאת עד ליום הגירושין. האישה תהיה זכאית על פי הדין להמשיך ולחיות בדיוק באותה רמת חיים בה חי בעלה ובכל מקרה לאב רמת חיים נמוכה מזו שהייתה רגילה לה .

10. מה היתרון בעריכת הסכם ממון לפני החתונה?
הסכם ממון אשר עורכים בני זוג טרום נישואיהם הינו "הכתובה האזרחית" שלהם. בהסכם זה בני הזוג יכולים לקבוע בעצמם, כיצד יתחלק רכושם במידה ויתגלה בעתיד סכסוך ביניהם אשר יגרום לפירודם וכן לקבוע היכן יתנהלו הליכי הגירושין וזאת כאשר הם ביחסים טובים. הסכם ממון נערך בדרך כלל כאשר לפחות צד אחד הינו בעל ממון העולה באופן משמעותי על הצד השני וכדי למנוע שרכושו יבלע בתוך הרכוש המשותף.

11. אני ואשתי סיכמנו בהסכם הגירושין על סכום דמי המזונות. האם זה אומר שזה הסכום שאשלם עד בגרותם?
הסכם בין הורים למזונות ילדיהם, אינו מחייב את הילדים, ואינו חוסם את דרכם לתבוע את מזונותיהם מהוריהם. אפילו היה הילד צד פורמאלי לדיון, והוריו חתמו במפורש בשמו כאפוטרופוס. זאת כל עוד לא נערך דיון נפרד בעניינו של הילד לגופו, שלא בקשר עם עניינם של ההורים. כמו-כן במקרה של שינוי נסיבות מהותי, האישה יכולה להגיש תביעה בשם הקטינים לשם הגדלת המזונות.

12. נפרדתי מחברה שלי לפני יותר מחצי שנה. פתאום היא התקשרה אלי ודרשה ממני לעשות בדיקת אבהות בטענה שאני האב של התינוק שנולד לה לפני ימים אחדים. האם אני חייב לעשות בדיקת אבהות? ואם אסרב?
מחד גיסא בית המשפט חוכך בדעתו האם ניתן לכפות עריכת בדיקת רקמות ומכריע בשלילה. ( פרשת שרון נ´ לוי ע"א 548/78 פ"ד לה (1)) בפס"ד זה קבע בית המשפט כי לא ניתן לחייב גבר (ו/או אישה) לעבור בדיקת רקמות לצורך הוכחת אבהות, מכוון שצו שיחייב את הגבר לעבור בדיקה יפגע בזכות יסוד – שמירה על גופו, כבודו וצנעת חייו, וכי רק הוראה בחוק בעניין תוכל לאפשר מתן צו לביצוע בדיקת אבהות.
בית המשפט קובע, כאמור, כי בהעדר חקיקה אין בסמכותו לכפות על הצדדים להיבדק. משמע, בידי בעלי הדין הזכות לסרב להיבדק, כך שההחלטה הסופית נתונה לרצונם.
מאידך גיסא דחו בתי המשפט את טענותיהם של גברים שלטענתם "רומו על ידי האישה עמה קיימו יחסים, מתוך הבנה שהאישה נוטלת אמצעי מניעה ומוגנת מפני הריון, או שהיא עקרה וחסרת יכולת להרות", והורו בצו בית משפט על עריכת בדיקת רקמות.
התכלית הראויה העומדת בפני בית המשפט הינה טובת הילד/ה. טובת הילד/ה גוברת על זכות הגבר לפרטיות. יחד עם זאת, כיום מתברר שניתן לבצע בדיקת רקמות לאו דווקא על ידי בדיקה פולשנית כגון בדיקת דם , שאין לחייב עליה – כפי שפסק בית המשפט העליון, אלא גם על ידי בדיקה שאינה פולשנית, כגון בדיקת רוק ו/או שיער. כך שזכות הגבר לפרטיות נפגעת ברמה המינימלית ביותר.

13. היה לי חבר במשך 5 שנים, גרנו ביחד והוא אף הציע לי נישואין אך במהלך ההכנות לחתונה נפרד ממני. האם אני יכולה לתבוע אותו ובאיזו עילה?

תשובה: קיימת עילת תביעה שנקראת הפרת הבטחת נישואין. לא כל תביעה שמוגשת בגין עילה זו מתקבלת ונטל ההוכחה המוטל על הטוען להפרה הינו נטל כבד. על התובע להוכיח נזקים שנגרמו לו כתוצאה מההפרה. אין מדובר רק בנזקים נפשיים, אלא יש להוכיח בעיקר נזקים ממוניים.
מכיוון שהבטחת נישואין מצויה בתחום האינטימי-רגשי, הרי שעצם ההבטחה קשה להוכחה. לפיכך, ייבחן בית המשפט את הנסיבות של כל מקרה ומקרה לגופו, וישקול את הראיות החיצוניות המובאות לפניו. דוגמאות לראיות אפשריות יהיו: הוכחת טקס אירוסין שהתקיים, יידוע משפחה וחברים בדבר הצעת הנישואין, בירור באולמי חתונות, משלוח הזמנות לאורחים וכו'.
הכלל בפסיקה הוא שעל הפרת הבטחת נישואין הפיצוי צריך להיות צנוע ביותר.
חישוב הפיצוי ייערך בהתאם לנזק שאירע במקרה הספציפי, ולא בהתאם למצבו של הניזוק לו קוימה הבטחת הנישואין.

14. אני ובעלי פרודים וחיים בנפרד. בעלי כמעט ולא מקיים הסדרי ראייה שנקבעו לנו בהסכמה ע"י ביהמ"ש. מה ביכולתי לעשות?
לצערי, הסדרי הראייה בין האב לילדיו הינם זכותו של האב ולא חובתו. כמעט ולא קיימת ענישה במדינת ישראל, כלפי אבות אשר אינם מקיימים את הסדרי הראיה עליהם חתמו בהסכם הגירושין עם האישה.
מאחר שהסדרי הראיה הינם פריבילגיה המוענקת לאב, קשה מאוד לאם לאכוף על האב לקיימם. האם תוכל לפנות לבית המשפט בבקשות כדלקמן:
1. בקשה לנקיטת סנקציות כלכליות כנגד האב במקרה של הפרת הסדרי הראיה, כגון סנקציה של תשלום לבייביסטר או למטפלת בשעות בהם אמורים הילדים לשהות עימו.
2. בקשה לצמצם את הסדרי הראיה. צמצום הסדרי הראיה אמנם לא יועיל לילדים אך במקרה של הימנעות רציפה ע"י האב מקיום הסדרי הראיה יאפשר הדבר לילדים להימנע בכל פעם מחדש מהאכזבה הנגרמת בשל היעדרות האב מהמפגש, ולא יחייב את האם להמתין לבואו בלי לקבוע תוכניות פעילות אחרות לילדים.
3. בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט במסגרתה ניתן לבקש להטיל על האב קנס בכל מקרה של הפרת הסדרי הראיה.

15. בעלי ואני מנהלי הליכי גירושין קשים. לבעלי יש אזרחות נוספת ואני מפחדת שהוא יעזוב את הארץ וייקח עמו את הילדים. מה עלי לעשות?
האמצעי העיקרי למניעת חטיפת ילדים לפני הביצוע בפועל היא הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ. במידה וחששך אמיתי הרי יש ביכולתך להוציא גם צו עיכוב יציאה כנגד בעלך בביה"ד הרבני וזאת לשם סיכול אפשרות הישארותך עגונה.
בעקבות התרבות תופעות חטיפות ילדים בעולם, החליטו מספר מדינות רבות לשתף פעולה ולמזער את התופעה. המדינות חתמו על אמנת האג אשר בבסיסה הרצון להגן על הילדים מפני העברה בלתי רצונית של מקום מגוריהם ובעצם יצירת מצב בו להורה אשר מבקש להעתיק את מקום מגוריו כדאי לעשות זאת בדרך החוקית על ידי פנייה להורה השני או לבית המשפט.

בצורה כללית אמנת האג מורה על השבה מידית של הילדים למקום מגוריהם הקבוע והבטחת זכויות המשמורת והביקור של המדינה כלפי החוקים במדינות החתומות על האמנה.

16. מהו הסדר איזון משאבים?
הסדר איזון המשאבים הינו הדרך המשפטית לחלוקת רכוש בבני הזוג שאין ביניהם הסכם ממון והם התחתנו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, משמע משנת 1974. חוק יחסי ממון קובע בסעיף 5 כי בעת פירוק ברית הנישואין, או במקרה בו אחד מבני הזוג הולך לעולמו, רשאי כל אחד מבני הזוג (במידה ובן זוג נפטר – רשאים לכך יורשיו) להגיש תביעה לאיזון המשאבים בין הצדדים, קרי חלוקת הרכוש ביניהם.
בין הנכסים הניתנים לחלוקה במסגרת הסדר איזון משאבים ניתן לכלול מקרקעין (דירות, מגרשים), מטלטלין (תכשיטים, מכוניות), חשבונות בנק ואף נכסי מוניטין וקריירה שנצברו על ידי אחד מהצדדים בתמיכת הצד השני.

17. האם במסגרת איזון המשאבים כל הרכוש מתחלק באופן שווה בין בני הזוג?
נכסים אשר היה בבעלותו של אחד מן הצדדים לפני הנישואין או כירושהמתנה במרוצת השנים, על פי רוב לא יזכו לחלוקה שווה. עם זאת, נכס אשר נרכש במהלך שנות הנישואין ומומן על ידי מכירת נכס אחר אשר היה בבעלותו של אחד מבני הזוג לפני החתונה, ייתכן וייחשב כנכס משותף.
קצבאות, גמלות או פיצויים יהיו על פי רוב נכס פרטי של הזכאי להם, שכן מן הפסיק הידוע כי כספים מסוג זה הינם קניינו הפרטי של הנפגע ואו הנזקק. גם גמלות אחרות כגון שמירת הריון או דמי אבטלה לא יהיו ברי איזון.
בית המשפט יכבד בד"כ הסכמים בהם סוכם על נכסים מסויימים בכתב שלא יהיו ברי איזון. לעיתים נרכשים במהלך הנישואין נכסים כבדי משקל כגון מקרקעין או מכוניות, ובמעמד הרכישה או בטרם הליך הגירושין, חותמים בני הזוג על בעלות נפרדת לגביהם. נכסים מסוג זה, לא יכללו על פי רוב במסגרת הסדר איזון משאבים בבית המשפט. הסכם קטנים אלו, במהלך שנות הנישואין, אינם נדרשים אישורים בבית משפט כגון הסכם ממון.

18. מתי ניתן לאזן את הרכוש?

על פי רוב ייכנס הסדר איזון משאבים לתוקפו עם כניסת הגירושין לתוקפם או עם מותו של אחד מבני הזוג. בתיקון האחרון שנעשה בחוק יחסי ממון בשנת 2008 הוכנסו תנאים נוספים מתי יוקדם איזון המשאבים:

הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:
(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:
(א) הליך להתרת נישואין;
(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;
(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.
ביהמ"ש רשאי אף לקצר את התקופות המפורטות לעיל בנסיבות מיוחדות המפורטות בחוק.

דיני ירושה:

1. האם כדאי לי לערוך צוואה?

היתרון של עריכת צוואה הינו שבמסגרת הצוואה יכול אדם להחליט בעצמו למי הוא מוריש את נכסיו ובאיזו חלוקה. במקרה שקיימת צוואה תקפה לא יחול סדר חלוקת הירושה הקבוע בחוק הירושה.

2. אמי נפטרה, האם אוכל לממש את רכושה?

ראשית יש לבדוק האם אמך הותירה אחריה צוואה , אם לא יש לפנות בבקשה לצו ירושה מרשם הירושות שבו עליך לפרט את כל היורשים של אמך. התשובה לשאלה זו הינה מורכבת ותלויה בהרבה שאלות משנה , כגון: האם אביך בחיים, האם השאיר צוואה, האם יש לך אחים נוספים וכו'.

3. נאמר לי שעלי להביא שני עדים שיהיו עדים לחתימתי על הצוואה, האם זה נכון?

ישנם כמה סוגי צוואות. צוואה בעדים הינה סוג אחד בלבד. סוגים נוספים הינם: צוואה בכתב יד – על צוואה זו להיות כולה בכתב ידו של המצווה ויש לציין עליה תאריך וחתמת המצווה בכתב ידו, צוואה בפני רשות – המצווה מתייצב בפני רשות – שופט או רשם בית משפט או רשם לענייני ירושה או בית דין דתי – ומכתיב לה את צוואתו או מגיש לרשות את דברי הצוואה בכתב, צוואה בעל-פה: יכול לערוך רק "שכיב מרע" וכן "מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות", כלומר לומר את צוואתו בפני 2 עדים שמבינים את שפתו. דברי המצווה, התאריך בהם נאמרו ונסיבות עריכת הצוואה, יירשמו ושני העדים יחתמו על הצוואה ויפקידו אותה אצל הרשם לענייני ירושה. כל זה ייעשה מוקדם ככל האפשר.

4. מי רשאי להיות מנהל עיזבון?
מנהל עיזבון יכול להיות כל אחד שהמצווה ציין את שמו בצוואתו: אם זה בן משפחה, חבר, עו"ד וכו'.

5. אמי השאירה במותה צוואה לפיה רק שני אחיי יזכו להנות מהרכוש שהיא הותירה אחריה ואילו אני אקבל שקל אחד בלבד. הדבר לא נשמע לי הגיוני שכן אני זה שטיפלתי באמי עד יום מותה ואחיי היו איתה בקשר מאוד דל. מה ביכולתי לעשות?
תשובה: מדובר בשאלה מורכבת. יש לבדוק האם זו הצוואה האחרונה שהותירה אמך, אם כן יש לבדוק מתי נערכה הצוואה ומה היה מצבה הפיסי/נפשי של אמך כאשר חתמה עליה. במידה ויש חשש כי אמך חתמה על הצוואה תחת לחץ בלתי הוגן ושלא מרצונה החופשי או לא הבינה על מה היא חותמת, יש באפשרותך להגיש התנגדות לביצוע הצוואה.

גישור